ראיון 02.11.2017

שר הבריאות ליצמן: "למרות ההכפשות והשקרים, אני פועל למניעת עישון כפי שאף שר בריאות לא פעל לפני"

על ייצוגם של ארגוני החולים בוועדת הסל, על סוגיית מימון תרופות נדירות, ריסון הרפואה הפרטית וקיצור תורים, מניעת עישון, סימון מזון מזיק וקידום רפורמת הקנאביס. ראיון עם שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן

יעקב ליצמן (מקור: ויקיפדיה)
יעקב ליצמן (מקור: ויקיפדיה)

עם התכנסות הישיבה הראשונה של ועדת סל הבריאות לשנת 2018, בראשות יו"ר הוועדה פרופ' רוני גמזו, בסוף חודש אוגוסט (28.8.17), פנה שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, אל חברי הוועדה בדברים הבאים: "אתם מקבלים את כל הכלים והסמכות, את ההחלטות ואת האחריות לקביעת הנושאים בוועדת סל התרופות. אני לא מקנא בכם. בעול שיש לכם ובאחריות שבידכם. זו עבודת קודש שיש בה המון אחריות ומחויבות לציבור. אני סומך על שיקול דעתכם המקצועית". עוד הוסיף השר ליצמן בדבריו כי "היה קשה לבחור את האנשים. יש הרבה אנשים טובים, מובילים, מוערכים ומקצועיים בתחומם אך הבחירה מצוינת".

השר ליצמן הדגיש כי "ביקשתי מכלי התקשורת לא לפרסם שמות של תרופות ומחלות מעכשיו ועד ההחלטות כי זה פוגע בוועדה ועושה לחץ מיותר. הצוות יודע את כל התרופות ואני מקווה שהתקשורת לא תשפיע על הוועדה. אני מעולם לא התערבתי בסל ולא הולך להתערב כי לדעתי השר לא צריך להתערב בדיוני הסל, אבל אני מבקש מחברי הסל לתת דעתם לילדי SMA היקרים. אלה ילדים שסובלים ויש למצוא להם פתרון. אנו שוקדים למציאת פתרון ואני בטוח שנמצא זאת, אך אני מבקש להדגיש: לא יהיה פתרון אם חברת התרופות לא תוריד את המחיר דרסטית. הדבר הכי קשה זה שיש ילדים שיש עבורם תרופה וכולם מסתכלים עליה בכיליון עיניים ולא יכולים לתת להם. החברה צריכה להוריד מחיר. לא יודע אם זה ייכנס או לא – אבל צריך לתת לזה את הדעת לכך".

בראיון שנערך עימו בערב חג הסוכות (3.10.17) התפנה השר ליצמן לענות על סוגיות בוערות במערכת הבריאות, בין היתר נושא ייצוג ארגוני החולים בוועדת סל הבריאות, מימון תרופות נדירות, ריסון הרפואה הפרטית וקיצור תורים, מניעת עישון וסימון מזון מזיק.

השר ליצמן, ביולי האחרון, לאחר פגישתך עם קואליציית החולים, הודעת כי תקדם תהליך מואץ להכללת תרופות ללא תוספת עלות בסל הממלכתי. איפה זה עומד ומהם הצעדים הבאים?

"הודעתי לארגוני החולים שבאופן עקרוני אני תומך בצעד זה ואבקש לקבל דעת אנשי המקצוע במשרד האחראים על ועדת הסל. באם לא תהיה התנגדות לכך, אין מניעה לכאורה לקדם זאת, שכן אין כאן תוספת עלות".

ביקשת בנוסף לדאוג להסדרת שילובם של נציגי ארגוני החולים בתהליך הכללת תרופות בסל הממלכתי – האם בוועדה הנוכחית יושבים נציגי החולים ואיזו השפעה צריכה, לדעתך, להיות לנציגי ציבור החולים והציבור הרחב על החלטות ועדת הסל?

"ועדת הסל מורכבת מאנשי מקצוע מובילים בתחומם, באופן כזה שכל מי שרואה את הרשימה נוכח לראות את החבורה העילית הזאת שגיבשנו, שתדע לפעול בשקיפות וללא משוא פנים, לטובת החולים. אני בטוח שצורכי החולים יבואו לידי ביטוי באמצעות חברי הוועדה, ביניהם נציגי ציבור, אתיקה, קופות חולים, דת, משפט, אוצר ושכר ועוד".

כמו כן הודעת כי תקדם מנגנון פיצוי לקופות חולים שיממנו תרופות לחולים במחלות קשות ונדירות. היכן זה עומד והאם אין חשש שהחולים במחלות נדירות ייפלו בין הכסאות וייאלצו להתמודד עם ביורוקרטיה ומגבלות קופות החולים?

"אני פועל לטובת חולים במחלות קשות ונדירות למול קופות החולים כדי להסדיר את הסוגיה. אני מודע לצורך להביא פתרון נאות לבעיה הכאובה ואנו פועלים לכך".

האם לדעתך החלטות ועדת הסל מושפעות מכתבות "מטעם" לגבי תרופות וטכנולוגיות אחרות המופיעות בעיתונות המשודרת והכתובה? אם כן, מה, לדעתך, ניתן לעשות בעניין?

"אני חושב שזה לא אתי ולא נכון לפרסם 'כתבות השפעה' על תרופות וטכנולוגיות שהוגשו לסל, בזמן דיוני ועדת הסל. קראתי לעורכי העיתונים ולעיתונאים להימנע מכך".

האם הכללת תרופות "מצילות חיים" בביטוחים המשלימים של קופות החולים עומדת עדיין על הפרק? בעבר תמכת ברעיון זה.

"אני תומך בכך, אך למול מגבלות תקציביות ולאחר שהצלחנו להגדיל את תקציב הסל באופן דרמטי, אני מסופק אם זה יוכל להיות בקרוב, אך זה הדבר הנכון לעשות".

ביולי האחרון חתם השר ליצמן על תקנות הקובעות לרופאים חובת צינון של חצי שנה בין המועד האחרון שבו פגשו מטופל במערכת הציבורית למועד שבו יוכלו לנתח אותו באופן פרטי. יישום התקנות יהיה הדרגתי והן יחולו בתחילה על רופאים בקהילה. לאחר מכן, מינואר 2018, הן יחולו על רופאים במרפאות חוץ של בתי החולים, ובשלב מאוחר יותר על הליכים שאינם ניתוחים, כמו הפריות, סקירת מערכות וייעוץ.

התקנות החדשות העלו חששות כי למעשה הן יגרמו לעזיבת רופאים את השירות הציבורי ולקבל חולים רק במסגרת הפרטית. מה דעתך?

"מה שיקרה הוא שרופא יפגוש את המטופל במערכת הציבורית וגם ינתח אותו במערכת הציבורית בתגמול דומה למה שהוא קיבל קודם. בשביל להבטיח את זה, הוקצה תקציב של 700 מיליון שקל בבסיס התקציב, וזאת גם כדי להבטיח את הישארות הרופאים במערכת הציבורית".

במסגרת התקנות החדשות יוענקו תמריצים מיוחדים לקופות החולים שיצליחו להביא לקיצור תורים בפריפריה ובניתוחים שיש בהם היום תורים ארוכים, אך האם הסכומים שיועברו לקופות החולים יספיקו כדי להביא לקיצור התורים המיוחל במערכת הבריאות הציבורית?

"אנחנו עושים מהלך משולב. בפעם הראשונה עושים עבודה כדי למדוד תורים במערכת ובמקביל נותנים תקציב לקיצור תורים. כרגע סיכמנו על 175 מיליון שקל מדי שנה לקיצור תורים כבר מהשנה הנוכחית. יש לזכור שפותחים בית חולים חדש באשדוד, שזה עוד היצע של חדרי ניתוח".

מדוע משרד הבריאות אינו מפרסם את אורכי התורים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים?

"מדובר בתחום מורכב למדידה. מתי מתחיל התור - מרגע שהוא קיבל הפניה לניתוח? מרגע שקבע בבית חולים שהוא בחר להיות בו מנותח? מנכ"ל המשרד מינה צוות למדידת זמני המתנה במערכת הבריאות. לאחר לימוד מעמיק והבנה של מה שנעשה עד כה בתחום בתוך כותלי המשרד ומחוצה לו, הוגדרו מטרות הצוות: הקמת בסיס נתונים רחב, מהימן, תקף ומתעדכן בזמן אמת שיהווה כלי זמין לקבלת החלטות; זיהוי וטיפול בנושאים בוערים על בסיס מידע שקיים ואיסוף ייעודי-מדגמי לצורך בדיקה מעמיקה וטיפול בלוחות זמנים קצרים. וכן, הנגשת המידע למקבלי ההחלטות, חוקרים והציבור הרחב. מונו קבוצות עבודה שונות שעוסקות בקביעת המתודולוגיה, תשתיות טכנולוגיות נדרשות, הנגשת הנתונים וכיו"ב".

מכונים, חדרי ניתוח, מכשירי הדימות MRI, CT ודומיהם עובדים רק שמונה שעות ביממה. מדוע לא להפעיל אותם מסביב לשעון, 24 שעות ביממה, לגייס עוד צוות למשמרות ולשעות נוספות ולשלם בהתאם. למה לא להציע למטופלים לבחור למשל, במקום תור ל-MRI ב-12 בבוקר בעוד שלושה חודשים ואף יותר, תור ל-12 בלילה בעוד שבוע, או במקום ניתוח פוליפים ב-2 צהריים בעוד חצי שנה, ב-2 בלילה בעוד שבועיים?

"זה בדיוק מה שיקרה עם תקציב קיצור תורים – יתחילו לעשות ניתוחים אחרי צהריים. ככל שנדע ונצליח להגדיל משאבים למערכת, זה מה שיקרה. לגבי מכשירי דימות, אין מגבלה להפעלה בשעות הבוקר בלבד, ומרבית המכשירים עובדים משמרות נוספות ואף סביב השעון בחלק מהמוסדות".

מדוע אתה מתנגד לקמפיין למניעת עישון על אריזות קופסאות הסיגריות – מדובר הרי בפרסום חינם במימון חברות הסיגריות?

"אני נגד עישון ופועל בכל דרך למנוע נזקי העישון. למרות הכפשות ושקרים שפורסמו עלי בנושא, אני לא נרתע מדרכי ואני פועל לטובת הציבור ונגד העישון כפי שאף שר לא פעל לכך. ספציפית, אני נגד דמויות זוועה על חפיסות סיגריות, שכן לטעמי הדבר אינו נכון ורוב המדינות לא עשו זאת. זה הרי יכול להיות גם נגד סוכר, שיבקשו לשים תמונות זוועה על חבילות סוכר וממתקים בטענה שהם מזיקים, אני לא חושב שזו דרך נכונה. יש מספיק דרכים אחרות להיאבק בעישון ואנו עושים זאת, כולל העלאת מס על סיגריות, הגבלת מעשנים בנהלים וחוקים וכדומה. חלק מהדרכים בוצע בשטח וגם נמשיך בכך".

באותו עניין, מדוע לא להחליט על אזהרה גדולה ובולטת יותר - כיום האזהרה בישראל היא על גבי 30% בלבד משטח האריזה, ונוסח האזהרה לא שונה כבר עשור, להוסיף מידע על נזקי העישון ואפשרויות גמילה על גבי החפיסה, ולשנות את מיקום האזהרה לחלק העליון של החפיסה, כפי שממליץ ארגון הבריאות העולמי?

"אני משאיר את הנושא לגורמי המקצוע במשרד, ואת אשר יחליטו, נבצע".

בניגוד לאמנת המסגרת לפיקוח על הטבק שאושררה על ידי ישראל כבר לפני שנים, מדוע לא ייאסר פרסום מוצרי טבק בעיתונים ובאינטרנט ומדוע לא ייאסר מתן חסות לחברות טבק על אירועים?

"אני לא חושב שאי פרסום טבק יביא לעצירת המכירות. זה לא הוכח. אני הצעתי ההפך, על כל פרסום בעד סיגריות – החברה תתחייב לממן פרסום דומה בגודל ובהשקעה לפרסום נגד העישון ועל נזקיו".

מדוע לא תוגדל האכיפה ולא תוקם יחידה למאבק בעישון, כפי שעלה בהצעת החוק הממשלתי 2014-2012?

"אני בעד הגדלת אכיפה וגורמי המקצוע במשרד גיבשו הצעת חוק מחמירה ותקדימית בנושא".

במסמך שפרסם לאחרונה משרד הבריאות צוין כי "צריכת מזונות עשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, מהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ועל מערכות חברתיות אחרות – חינוך, צבא ושוק העבודה. השמנה, תזונה לקויה ומחלות כרוניות נלוות כגון סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהוות את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל. ישראל היא בין המדינות המובילות בטבלאות הצריכה של מזון לא בריא", מציינים המומחים במשרד הבריאות, "ובעקבות כך בין המובילות בנתוני התחלואה. אנחנו מגדלים היום דור חולה של ילדים הסובלים מהשמנה ומעודף משקל חמור (אוביסיטים) הגורמים לתחלואה ולתמותה ומשפיעים באופן ישיר על יכולת ההשתלבות של הדור הבא במעגלי החברה השונים, בצבא ובשוק העבודה ויהוו נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות".

בעקבות כך ובמסגרת הרפורמה החדשה לסימון מוצרי מזון בישראל לפי ערכים תזונתיים ובריאותיים, שר הבריאות יעקב ליצמן התחייב כי מתחילת 2018 הצרכנים בישראל יוכלו למצוא על מוצרים במרכולים סימון אדום שמזהיר אותם אם המוצר שהם מכניסים לעגלת הקניות עתיר סוכר, שומן או נתרן. מדו"ח מקיף על התרומה של יישום מהלך זה למשק ולבריאות עולה כי ניתן למנוע כ-2,200 מקרי מוות בשנה ולחסוך כ-600 מיליון שקל בהוצאות רפואיות מדי שנה. אולם, בשבועות האחרונים נרשמו לחצים כבדים על משרד הבריאות מצד משרדי הכלכלה והאוצר, בשם יצרני המזון, שביקשו לדחות את ביצוע הרפורמה. ואכן, ההמלצות הסופיות שפורסמו לרפורמת המזון המזיק היו מרוככות בהרבה מהמקוריות וקבעו רף שמאפשר למוצרים רבים המכילים כמויות גדולות של נתרן, סוכר ושומן רווי - להמשיך להימכר בלי סימון אדום עד יולי 2019 לפחות.

האם השר התרכך מול היצרנים?

"אני מציע להמתין ולראות שכל הפרסומים, לפיהם כביכול נכנענו מול חברות המשק, אינם נכונים. מהלך הסימון יוצא לדרך כמתוכנן, ואנו לא נגד התעשיה אלא בשת"פ איתה ככל הניתן".

מתי, אם כן, ייכנסו תקנות הרפורמה לתוקף ומה יישאר מהן לאור לחץ היצרנים?

"אנו עושים הכל כדי שבתקופת מארס 2018 הדברים יוכלו לצאת לאור כמתוכנן. אנו לא לבד כאן ויש עוד גורמים ומשרדי ממשלה כמו אוצר, כלכלה ומשפטים שצריכים לתת דעתם המקצועית והחוקית לזה. אנו פועלים במשותף כדי שזה יקרה בהקדם וכפי שתוכנן".

ועניין אחרון, בנושא רפורמת הקנאביס. בעבר ניתנה הבטחה מפורשת שיתקצרו זמני ההמתנה ביחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) ללא יותר מ-15 יום, אך כיום מדווח כי אלפי פניות לקבלה או לחידוש רשיון קנאביס רפואי של חולים ומטופלים תקועות על שולחנות היק"ר, שם עובדות רק שלוש פקידות וכל אלפי הבקשות מתרכזות למשרדו של ד"ר מיכאל דור, החותם הבלעדי על הרשיונות. כיצד ייתכן?

"אנו מודעים לעומסים ולביורוקרטיה הקיימת בנושא. יש מאמץ גדול להרחיב כוח אדם וגם הוכשרו מעל מאה רופאים נוספים וזה ילך ויתרחב. אנו מקדמים את הרפורמה כדי שמי שנדרש לקנאביס רפואי יוכל לקבלו ללא סבל מיותר, תוך מלחמה בזליגה הקיימת".

נושאים קשורים:  שר הבריאות יעקב ליצמן,  ראיון,  סל התרופות,  מחקרים,  סל התרופות 2018
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו